איכסה: חשיבתך שטחית.

בדיוק חזרתי מהרוד טריפ המשעשע לצפון, אשר הוכיח עצמו אמנם כמשעשע אך לא מעבר. נו, ניחא, לא להעביר עוד יום של הדממה בבית זה גם משהו, נכון?.. דאטס דא ספיריט.

אבל הגיע הזמן להציג את עצמי, אני משערת. או לפחות לתת כמה הערות פתיחה לפני שאני ממשיכה לזיין את השכל בקצב גבוה [מדי].

לעת עתה, שמי בורגול. שם המלווה אותי ברשת כבר כמה שנים טובות, ובבדיקתי האחרונה, הוא עדיין אקסקלוסיבי.  אני אוהבת את זה ככה. נותן לך קצת הרגשה של בית באינטרנט, שהוא עצום וגדול וכביר.  כאמור, בת 19, ממרכז הארץ, משרתת כמדריכה בבה"ד 10. וכן, אני נהנית בצבא. יצא. יש לי מקבץ דיי קבוע של חברות, כבר מתקופת החטיבה, מקבץ טוב ונחמד המונה כ-10 בנות, שלצערי, לאחרונה החל להתמוטט. זה כואב לי. לפעמים אני חושבת שאני אחת הסיבות להתמוטטות שלו.

זה כואב לי יותר.

הייתי פעם אדם נורא ספורטיבי. אם זה בעבר למה אני לא מפסיקה להזכיר את זה? כי אני מאמינה שבהוויתי אני עדיין אדם אוהד ספורט. לאחרונה התחלתי להתגעגע ולמאוס בחיי הפדלאות. אני מקווה שאני אצליח לשכנע את עצמי לשוב לפעול, אפילו בהיקף של 10% ממה שהייתי עושה פעם. הייתי באמת נורא ספורטיבית. 

כיום אני מחלקת את הזמן בין שינה, [כמויות היסטריות ממנה, כשאפשרי. אם אף אחד לא יתקשר, ולא יבקר ולא יגיד שום דבר - אני לא אתעורר. יש מצב לרפרודוקציה של אגדת היפהייפה הנמה, מלבד הקטע של היופי, כלומר] , קריאת ספרים מכל הבא ליד והתעסקות במחשבים שכוללות בזמנים פנויים יותר משחקי מחשב [הרפתקאות כמעט ובלבד. לא סובלת משחקי פעולה, קונספט ההנאה שבפגיעה בעשרות זומבים שמנסים לרצוח אותי על לא עוול בכפי לא נתפס במוחי. אתם רשאים לקרוא לי אולד פאשינד.] ובזמנים פחות פנויים בזבוז זמן מצוי ברשת האינטרנט השופעת.

אוהבת ונהנית לעשות שטויות. נראית קטנה מגילי. לפעמים כבדה כמו בת 70.  לפעמים מטופשת כמו ילדה בכיתה ד'. בד"כ עצלנית כמו חתול. מזיינת את השכל באופן תמידי.

מה לעשות, לכולנו חסרונות.