אף פעם לא הייתי בחורה אלגנטית. אני חושבת שרק בגלל זה אני מעשנת. כשאני מחזיקה סיגריה ביד, ומצליחה להכריח את עצמי לשתוק במסתוריות ליותר משניה וחצי, אני יכולה להראות לרגע כמו סוג הבחורות הגבוהות האלו שיש להן שיק וסטודיו משלהן לצילום ואיי. פוד ננו, זה בהנחה שלא קורה מה שקורה תמיד ואני מאפרת לעצמי לתוך החזייה.
זאת אומרת, אני בפירוש לא קולית. פעם יצאתי לדייט עם איזה טייס חיל אויר אחד,ובדרך החוצה מהקולנוע מעדתי על העקבים שלי במדרגות, התגלגלתי כל הדרך למטה, וכפכף הפלטפורמה האדום שלי השתחרר לי מהרגל, התעופף באויר, ונחת על כתפו של גבר קרח ומכובד שעמד לידי. הטייס היה צריך לגשת אליו ולגבות את הכפכף שלי ממנו, מה שהיה סופר מביך, כי היה אז שיא הקיץ, והכפכף שלי נראה כמו מקבץ פטריות בוהן מיוזע ומאוד לא נשי.
למה אני מספרת לכם את זה? כדי להסביר לכם למה מחקתי את הפוסט הקודם שלי. תראו איזו דרך נפלאה להתחיל בלוג, לפרסם משהו גרוע ומביך, למחוק אותו כי את מפחדת שיחשבו שאת פלצנית, ואחרי זה לחזור כמו כלבת קולי שפלת רוח לאתר, ולכתוב פוסט חדש שיסביר למה מחקת את היצירה הקודמת, ותוך כדי זה, לנסות ולייצר פה איזו סוג של היכרות.
אז נעים מאוד,קוראים לי דנה, והתמונה של הירבוע הפוזל עם פיאת הנורית גלרון שאתם רואים בראש האתר היא שלי. בשפת הטלויזיה קוראים לתמונת הזאת "תמונת יח"צ" , מה שאומר שמישהו אשכרה צילם ואיפר וסירק אותי במיוחד כדי להגיע לתוצאה הזאת, ועוד האמין שהוא יכול להשיג איתה רייטינג לא שלילי. זאת אגב, ההזדמנות להודות לגולשת המקסימה עם תמונת המכשפה, שביקשה ממני להחליף את התמונה המכוערת הזאת למרות שאני אחרי לידה ו"יש לך בטח מלא עודפים". תודה לך, נשמה יפה ונדיבה שכמותך, אני יודעת שהתכוונת רק לטוב וכל זה, ולכן בוודאי לא תכעסי אם אגיד לך שאת התמונה שלך עם הכובע השחור והמחודד והיבלת על הסנטר אין כל צורך שתחליפי. היא הולמת אותך לחלוטין.
מה אמרתי לכם? כל כך לא אלגנטית. הנה עוד דרך נפלאה להתחיל מערכת יחסים עם גולשי האתר הזה, להעליב אחת מהן בצורה כה ילדותית. למה לא לכתוב ישר :" קוראים לי דנה ספקטור ואני כותבת פוסטים מביכים על העצמה נשית (יאק) , מוחקת אותם,ואחר כך מצליפה בטוקבקיסטים תמימים שמנסים להכיר". אין ספק, זה יהפוך אותי לסטארית גדולה במקום הזה, אני כבר מרגישה איך זורמים לפה הכוכבים הירוקים.
אני מניחה שמה שאני רוצה להגיד זה :" שלום, אני קצת מתרגשת לכתוב את הפוסט הזה, וקצת מפחדת שתורידו לי את הראש".
תמיד רציתי שיהיה לי בלוג, תמיד לא העזתי לנסות בכלל. לפחד הזה אחראית במידה ניכרת חברתי אריאלה, אושיית אינטרנט וותיקה וממולחת, מסוג הבחורות האלו שמנהלות שני בלוגים ידועים, חולשות על להקת טוקבקיסטים עצבנית, ויודעת מה זה 0.2 . שזה , כמובן, בניגוד אלי שתמיד חשבה ש0.2 זה שם של מידה שאני פשוט חייבת לנסות להגיע אליה ב"פוקס". למרות שאריאלה תמיד בזה לי על עתיקותי ומעופשותי הכללית, וטענה שאם הייתי טיפה יותר דודתית ולא מעודכנת הייתי אחותה המנומשת של אילנה אביטל, אני לא ויתרתי. ניסיתי להוכיח לאריאלה שגם אני במקובלי הרשת, שגם אני מגניבה. יום אחד שאלתי אותה בצהלה:" נו, אריאלה, פרסמת לאחרונה איזה בלוג טוב?" " קוראים לזה פוסט, מטומטמת" צחקה עלי" טוב שלא שאלת אותי אם לשרשר זה משהו שמקבלים אחרי שאוכלים פלאפל בתחנה המרכזית". מאז, אני לא יכולה אפילו לדבר על אינטרנט בלי לפחד שאני אתבלבל בין ממשק לר.אס. א, או משהו. וחוץ מזה, מה זה הדקס הזה, זה לא המאהב של אלכסיס קרינגטון מסדרת האייטיז "דיינסטי"?
בקיצור,אין לי מושג איך לשחות במדייה החדשה והנחשקת הזאת, אבל אני יודעת שאני רוצה, כל כך חולמת, לשלוח יד ולהכיר. הפוסט הראשון שלי הוא קצת כמו האצבע של אי. טי, זאת שהוא שלח אל העולם כדי לנסות ולתקשר. היא קצת מכוערת האצבע שלי, וקצת חומה ומגושמת ומכוסה קשקשים, אבל היא נשלחת קדימה בתמימות, עם אור קטן ומנצנץ מקדימה. שלום, אני דנה, רוצים להכיר? .
תגובות (120)
הפוסט הנוכחי הרבה יותר טוב מזה שצינזרת.
תהיי מי שאת. לטוב ולרע.
כיכבתי לך.
בהצלחה!
YMR, נגוע בווירוס הדקס כבר חודשיים וחצי.
הי דנה, עם האצבע החומה והמקושקשת {או שאולי התכוונת לאי טי}, בכלאופן הצחקת אותי מאוד. וזה בסדר למחוק פוסטים, למחוק תגובות, לערוך מחדש, לשנות ולהוסיף, זה היופי באינטרנט.
ואם יום אחד תגלי מה זה 0.2 בבקשה תגלי לי, כי גם לי אין מושג!
יום קסום
דורותי
בשביל האבנים הצהובות
הו, כן..
אין לי כוכבים מהסוג הדרוש (אני מניחה שעוד יצא לך להיתקל בתופעה..).
בתור אחת שלפני עמוד השער, מדלגת ישירות אל הטור שלך ב-7 ימים,
אני חייבת להודות שדי חפרת, אך הממצאים באמת נגעו לליבי והעלית, כמו תמיד, חיוך על פניי.
ולאחר החנופה המתבקשת-
ברוכה הבאה, דנה!
רוקסי.
אהבתי.
למה יש לי תחושה של עבודה בעיניים?
א- או שהדימוי העצמי עד כדי כך נמוך שאפילו הוא לא מודע לזה והצלחת לכתוב כל כך יפה
ב- או שאת עובדת עלינו :)
הפחד מובן, אבל הרשי לי להרגיע - אפחד לא יוריד לך ת'ראש. טוב. יש כמה שינסו, אבל זה הקטע הנחמד - אנחנו לא באמת יודעים איפה את גרה, כך שאנחנו לא באמת יכולים להצליח. תני לנו בראש, אנחנו סוג של אוהבים את זה.
שכחתי:
כן כאן זה "שושלת" ודקס זה בדיוק אותו דקסטר נודע לשימצה!
שוב, צחקתי- תודה
אלקסיס בהתקף נוסטלגי
רוצים גם רוצים להכיר.
אני יודע שאת סלבית אבל מעולם לא יצא לי לקרוא שום דבר שקראת, אז הנה אני מתחיל לקרוא היום.
ברוכה הבאה
איך לשחות במדיה הזו? קפיצת ראש, למים העמוקים! בדיוק כפי שעשית.
אני מושיטה לך בחזרה אצבע חברית, ודווקא של אָלף (לא האלפים הבלונדיים האלה מ"שר הטבעות", אלא אלף- אותו חייזר חום ושעיר מהסדרה שליוותה את ילדותי). כך אני מרגישה לפעמים כשאני עומדת נכוחה אל מול חידוש טכנולוגי זה או אחר, לא מבינה דבר ומרגישה מכוכב אחר.
יש לי תחושה שמצבך דווקא טוב בהרבה. ;-)
לאט לאט תצללי ובכל לא תצטרכי משקפת או סנפירים.
בהצלחה!!
לא קראתי את הפוסט הקודם ומעולם לא ראיתי אי.טי (סוג של ילדות עשוקה). וכן, יהיו פעמים שיעבירו ביקורת, לפעמים בצדק לפעמים לא, לפעמים בצורה הוגנת ולפעמים בצורה אינפנטילית ומרושעת. אבל, ממה שקראתי הרגע - אי.טי עוד יראה לכולנו מאיפה משתין החייזר.
בהצלחה, יהיה קרנבל.
ל.א
ברוכה הבאה :)
אני בעצמי כאן רק שלושה-ארבעה ימים, או משהו כזה, ויש פה אנשים טובים. אני לא חושבת שגם אם תכתבי משהו ממש נוראי ינסו להוריד לך את הראש.
אגב, לכולם יש בקיץ כפכפים מסריחים. טוב, זה קיץ.
ובתמונה יצאת כמו שאת, נכון? לא פחות ולא יותר. אני בספק אם יש כאן מישהי שזכתה אי פעם בתחרות מלכת היופי P: (למרות שאני כמעט זכיתי בתחרות מלכת הבורקס ^^).
רק תיזהרי לא להגיע למצב (הרווח) שבו הפוסט היחיד שאת כותבת הוא פוסט על זה שאת פותחת בלוג.
פ"ל, מכיר את התופעה (אה, וברוכה הבאה).
אמרתי ואני שמחה לומר שוב: ברוכה הבאה.
:)
לכבוד הוא לנו,
תרגישי בבית, יש כאן אחלה חבר'ה...
פוסט מתוק עם כותרת יפה
שמחה לקרא אותך כאן
ברוכה הבאה!
הגולשת עם האווטר של המכשפה מכונה lovely, והיא עסוקה בעיקר בלהסתובב באתר ולחפש מקומות להשמיץ אנשים, ופתאום חשבתי כמה מצחיק שמישהי כמוה השפיעה על הרושם הראשוני שלך מהמקום הזה. בכל זאת, יש לך כוח. תיאורטית, בשבוע הבא יכולה להופיע בעיתון כתבה על היבלת שעל הסנטר של גברת lovely. (בסדר, אז אותי זה משעשע.)
בכל אופן, אני חייב לשאול שוב, למה לפרסם תחת 'בנות' ולא תחת פורטל דקס הראשי.
רוכה הבאה !! =)
הערה:
אחד הדברים הכי חשובים שבלוגר עושה - זה להגיב לקוראים שלו. אחרת, זה מרגיש כמו עוד סתם בלוג סלב. חלק מחווית הבלוגינג (איזו מילה נוראית) - זה להכנס לקישקע אחד של השני. אחרת, מה זה שווה לקרוא על חיים של אחרים? (שזה, דרך אגב, סרט ממש ממש טוב).
ברוכה הבאה לדקס,,,דנה
יש פה אחלה חבר'ה נחמדים,
כוכבים מנצנצים אלה הירוקים והנחשקים,
תקלות עד אין סוף שבאורח פלא מסתדרות,
אוקצור את בחברה טובה,
אאחל לך צלילה נעימה,
אור ואהבה
אז זהו שממש לא...
אבל נתחיל ברגל ימין וקבלי ממני כוכב ענק מכל הלב...
וברוכה הבאה אני בטוחה שאת הולכת להנות...ממעריצה סמויה!!!
לפתוח בלוג זה כמו לגדל כלבלב.
בהתחלה זה נורא מלהיב, ומתעסקים בזה הרבה.
אחרי כמה זמן מרגישים שלפעמים אין כוח להוריד אותו לסיבוב היומי, וכמו לכל כלב, גם לפה יגיעו קרציות.
אבל בסה"כ זה כיף לאללה.
בהצלחה רבה, ברוכה הבאה.
דנה,
אל תחמירי עם עצמך כל כך! חבל, חבל, חבל
אישית, דווקא חשבתי שהפאה שלך דווקא מזכירה מאוד את יונה אליאן בימי התום של אינשם וצ'ומפי..
שזה לכל הדעות שידרוג רציני מנורית גלרון
(יותר "קיבוצניקית טבעית הגיעה לעיר בלי מסרק", ופחות "כבשה מדובללת אחרי לילה פרוע במכונת כביסה")
מה שכן, לא ייתכן שיצרת פה טיזר יח"צ זול בדמות פוסט מצונזר (מטעמי פלצנות כביכול)
ואי אפשר לקרוא אותו ולהתאכזב..
ככה לא רוכשים קהל טוקבקיסיטים נאמן המגדף על בסיס קבוע אגב פליטת גלעיני שסק על המקלדת. (עוד עניין לאכזבה בימים אלה - כמות הגלעינים בשסק במגמת עליה.. ולאיש הישר בעת ההיא, לא תהא תקווה).
והרי ברור כשסק דנה שרק פלצנות אנינה כלפי קהל הקוראים תגרום להם להצביע בהמוניהם נגדך ואגב כך להקליק על באנר הפרסום התורן לטמפון החדש והקומפקטי שמתהדר בקיבולת ספיגת נוזלים כשל תיקי דיין על מלתעות. (כולל שייק הוופלים המפורסם).
והרי בסופו של יום - חיוכי נימוס בצד - לשם כך התכנסנו כאן בעצם.
בשביל ליטופים, להבדיל, צריך לשלם.. (או להתחתן, אם המצב הכלכלי רעוע..) ואני מניח שלא כאן תבואי על סיפוקך בהקשר זה.
טוב דנה בסה"כ פוסט סביר, קחי את הדגשים לשיפור ששמתי כאן (יותר בפלצנות, פחות בחנופה.. הנושא של גלעיני השסק וכו') ותדהרי איתם קדימה.
Never.
(ולא.. אין משמעות חבויה במילה "תדהרי", מיינד יו)
איזה כיף לקרא אותך בסוף שבוע,
להקשיב ולצחוק בתוכנית בנות.
ועכשיו בדקס.
בהצלחה, קטן עליך!.
"מאז, אני לא יכולה אפילו לדבר על אינטרנט בלי לפחד שאני אתבלבל בין ממשק לר.אס. א, או משהו."בקיצור,אין לי מושג איך לשחות במדייה החדשה והנחשקת הזאת, אבל אני יודעת שאני רוצה, כל כך חולמת, לשלוח יד ולהכיר. הפוסט הראשון שלי הוא קצת כמו האצבע של אי. טי, זאת שהוא שלח אל העולם כדי לנסות ולתקשר."
"וגם לטרולית הבית הלא כל כך שנונה עדיין, סורי"
יש כאן איזושהי סתירה
לא ארחיב בנושא.
ועוד משהו, שנינות?! זה פאסה
הילדים כבר מקיאים אותה.
'We come in peace for all mankind'
מה זה?...
לפי הלוגו זה נראה כמו הגרסה הפליפינית ל'לאישה'. ולמה יש פרסומת של always ברקע? כאילו, אחלה פוסט והכל, אבל לאף אחת לא יתלכלכו מזה התחתונים.
דנה - קודם כל תתחדשי ובהצלחה (ברור שתצליחי, אלא מה?) והכי חשוב - בהנאה.... גם אני מפגרת מחשבים אז אני יכולה רק להזדהות,ראה משפט הפתיחה שלי...
מעבר לזה, רציתי שתדעי שהמדור שלך בעיתון (מדור? טור? אולי אני מפגרת בכלל, לא רק במחשבים?) מעולה, תמיד מעניין, כתוב נפלא, שנון, מצחיק, אמיתי, קולע, נוגע ומעורר! יש לפעמים שאני "גוזרת ושומרת". כן כן, בקלסר. ואני מה זה לא בן אדם של קלסר. או "גזור ושמור". אני די חורנית מבולגנת. אז זו מחמאה דאבל.
אני מקווה שזה ברור לך שאם מישהו חושב ככה על המדור שלך הוא בהכרח חושב ככה גם עלייך כי המדור שלך הוא בעצם את עצמך. יותר נכון משקף אותך והוא ביטוי שלך, הוא אולי רק חלק ממך ולא כולך אבל הוא את. ואת, כנ"ל, מעניינת, נפלאה, שנונה, מצחיקה וכו'.
לא קראתי את הפוסט הקודם שכתבת, קראתי את האחרון ונראה לי שלא משנה מה כתבת שם זה לא היה כל כך גרוע, וגם אם כן, (ואין מצב שכן וגם מה כבר יכול להיות כל כך גרוע,אבל לצורך העניין) ההתנצלות שלך מיותרת.
כמו שיש סלבס שהם במעמד כל כך גבוה של סלביות שהם יכולים להרשות לעצמם להגיע לראיון באולפן סגור בתכנית ערב עם משקפי שמש, כך גם את, דנה ספקטור, קנית לך את זכותך "לבוא ביציאה" לא משהו מידי פעם (כי הרי לבוא במשקפי שמש לראיון באולפן של תכנית לילה זה יציאה לא משהו) ולכתוב מה שבא לך.
תמיד תמיד יהיה בזה "משהו". את, האישיות שלך מביאה את "ערך המוסף" לכתיבה שלך, כמובן, ומה לעשות גם לך יש קטעים פחות נעימים ומוצלחים.
אז לשנות ולכתוב פוסט אחר, חדש - סבבה. להתנצל? לא תודה, אין צורך.
ובמעבר חד, לפני בערך חצי שנה התנתקתי באופן זמני אך טוטאלי מן העולם עקב ארוע שעד היום לא מצאתי מילים להגדיר אותו והוא לידת בתי ירדן ממן ה-1. סתם, זה רק כדי להדגיש את מלכותיותה... היא הילדה הראשונה שלי ורק עכשיו אני מתחילה לחזור לחיים באיזושהיא צורה.
לשמחתי, אמא שלי, שגם מעריכה אותך לא מעט, דאגה להביא לתשומת ליבי את המדורים שלך בנושא וכדבריה: "את לא מאמינה, את חייבת לקרוא את דנה ספקטור היא כתבה בדיוק על מה שדברנו אתמול".
וככה כל שבוע כמעט, כי מסתבר שילדנו בערך באותו הזמן וזה לא יאמן איך את המילים שאני מחפשת את מצאת. וכמו שאת רואה אני לא בן אדם נטול מילים (בלי להשוויץ).
בתקופה האחרונה אני מוצאת שקשה לי יותר לבטא תחושות או בכלל לזהות אותן באופן מדוייק (יכולות שבעבר היו מנת חלקי) והכתיבה שלך עוזרת לי להתחבר ולקבל תחושה של ביטוי עצמי. ועוד כמה דברים אבל לא נלך למקום של השתפכות נשית קורעת לב. רק קצת. אז תודה, תודה רבה אפילו!
אז, דנה היקרה, 'שתחררי כמו שאומרים (מי אומר את זה?!) שזה אומר בעצם שאת מספיק מגניבה (כי שנון ומצחיק זה מגניב בכל קנה מידה אפשרי) אינטליגנטית ובעלת אישיות גם אם את לא יודעת איך לתפעל טכנית את הבלוג או מה שזה לא יהיה ואיך שלא יקראו לזה.
שורה תחתונה, יש פה אמא צעירה שהבת שלה סוף סוף נרדמה (מ-8 בבוקר) ובמקום "לנמנם" יושבת וכותבת לך, בהארכה אם יורשה לי לציין, אז תעשי את החשבון....
חולה עלייך, כפרה עלייך, וגם התמונה שלך מהממת ואת נראית יופי ואפילו יותר טוב מאשר קודם אז תסתמי, ביאץ'!
שוב תודה, אמא'לה נועה.
נו בחייך דנוש, למה השליליות?
אז לא התלקקתי כמו כל הטור הזה לפני, זה אומר שאני לא אוהבת אותך?
אגלה לך סוד, ביום שישי, איך שאני מקבלת את ידיעות אחרונות, ישר אני פותחת בדף הלפני אחרון וקוראת אותך.
אני מכירה את א', לא פחות טוב מימך, ועכשיו את הבייבי הקטנה, זאת שלא הפסקת לבכות איך היא הורסת לך את הגיזרה.
מכירה את החברות הקרציות שלך, את הסקס שלך, את הנמנמת
שלך, וגם את זה שהעלית כמו כל אשה אחרי 9 חודשי הריון במשקל.
למה להתבאס למה?
לכי למכון כושר, תפנקי את עצמך, כי ה- א' שלך, מגיע לו את הדנוש לו.
עטלפוני, מאיזו עוגיה שלפת את החוכמה הזאת?..
"מה זה?...
לפי הלוגו זה נראה כמו הגרסה הפליפינית ל'לאישה'. ולמה יש פרסומת של always ברקע? כאילו, אחלה פוסט והכל, אבל לאף אחת לא יתלכלכו מזה התחתונים"
פלא באמשלך , מגיע לך כוכב ענק !!!
הפתעת אותי (לטובה כן לטובה )
דורון ויעליקי תודה רבה.. : )
מעשנת, תמונת יח"צ בלוג אישי
נראה לי שאת קולית
בהצלחה
:)
ymr- תודה על הביקורת הכנה שלך,בהזדמנות, תזכיר לי לחלוק איתך את הביקורת הכנה שלי על בחורים שמרכיבים משקפי שמש שחורים ( רמז: זה קשור לאריס סאן, חמי רודנר של תקופת "המדבר" ונגני בוזוקי עוורים) ,
דורותי- תודה שצחקת את צחוק הפעמונים שלך, תחקיר שערכתי לגבי ה0.2 מעלה שמדובר במשהו שקשור לפס רחב, שאינו תחתונית משומשת של אולוויס עם כנפונים.
רוקסי- קולטים שאת כותבת מצויינת ואני מתכננת לעיין בבלוג שלך ולגנוב ממך חומרים, אבל למען השם, לחפור, חפירות, חופרת, מה אנחנו במסיבת טראנס בטבע בשלהי שנות התשעים?
פרח בין מיליוני הכוכבים- ניתוח יפה של האישיות שלי, אם הייתי סוג של יצור מיתולוגי, אני מניחה שהייתי לביאה וחצי קרדית אבק.
ואת?
בורגול- איתך כבר דיברתי בצ'ט, היה מצחיק וגם עשה לי חשק לרדת על איזה סלט בעוספייה (זאת ההזדמנות לשאול, איך אתם בוחרים את הניקים שלכם? את הניק שלי בחרו לי נני וציונה ספקטור מחיפה)
מירטל- קראתי את התגובות שלך בפוסט של לאבלי המיובלת וצחקתי מדימויי הקרנפים הטחונים וזנבנבי הלטאה. לא הפסדת כלום כשביטלת את המנוי שלך, הייתי בהריון ואחרי זה ילדתי, היה משעמם ובורגני נורא
לא- הלוואי שהייתי מכירה את הניק שלך כשהייתי בת 22, היה חוסך לי הרבה לילות עם כל מיני מתופפים משומשים. ותודה על העידוד שהיה כתוב נהדר.
ויולהיפ- אני לא מאמינה שלבחורה שיש לה שם של פייה סקוטית יש כפכפי פיצה עתיקים ומסריחים כמו שלי.
פרנץ ליסט- מילא לכתוב רק פוסט אחד על לכתוב פוסטים ואז להתפייד מהרשת, אבל ככה להשאיר אותי 200 שנה במתח עד שתכתוב עוד איזה קנטטה לצ'מבלו ?
יעחל- אופס, לא עשית את זה שוב. עדיין מחכה למשהו שנון יותר שיגיח מתחת למגבעתך הונציאנית עם הפונפונים. ואגב, אחלה ניק, איך בחרת אותו? יש לו צלצול נעים כזה, קליט.
שוש פכטר- את מותק. גם כשאת שובתת.
אנסטסיה ומה וכל שאר כותבי האיחולים הקצרים- תודה על הוולקאם
בוני- דווקא רציתי כוכב אדום, ראיתי שניים כאלו על הפטמות של איזו חשפנית בטקסס. וחוץ מזה, מישהו יכול להסביר לי מה קורה למי שצובר יותר מחמישה כאלו, מגרשים אותו מהאינטרנט? נותנים לו לרחוץ את הממשקים?
אנימוס- תגובתך המשעשעת נחמה אותי בלילה המכאיב והראשון ההוא, למחרת קמתי כמו היצור הלא עקבי שאני והשלמתי עם לאבלי. עכשיו אנחנו אחיות למטאטא, לפחות עד הפעם הבאה שהיא תקרא לי בהמה.
פוזון- ברור שלא היית מגיב אם הייתי פלמונית, פיכס, פלמונית, שם פרתי יותר אפילו מיוכבד.
טליעם, יעליקי- אחיותי שהופרדו בלידה
פנינת- זאת התמונה שלך? את אשכרה דוגמנית צחורת פנים של יוגורטים? אני אחוזת קנאה
עטלפוני- כפי שכבר אמרו לך, דימוי קולע ומדוייק
נברמיינד- עכשיו, את, גברת, מלכה, מלכה, מלכה. את בטח עובדת בזה, בכתיבה, לא בלהיות מלכה, הכוונה. נכון? יונה אליאן פשוט קרעה אותי מצחוק.
בראשית- אחלה איחול מהלב.
פלא- הגירסא הפיליפינית של לאישה זאת ההגדרה הכי נבזית ומצויינת ששמעתי לאתר הזה, אבל אסור לי להגיד את זה, כי אני אמורה לתמוך בפדים ובנוזלים כחולים.
ואחרונה, אבל לא חביבה, כי אם הרבה יותר מזה, אמאל'ה. אין לך מושג כמה ריגש אותי לקבל את המכתב הזה. ויאללה, שיעחל תתפרע, אני באמת מתכוונת לזה במובן הכי פו הדובי והאמיתי של המילה. לקבל שבחים מקוראים שיודעים לכתוב זה סוג של אביונה.
בואי נגיד שאת לא בדיוק היחידה שכתבה פוסט ואז קיללה את עצמה על שפרסמה אותו בכלל, ומהרה למחוק אותו. קורה לכולנו, כמעט. "welcome to the world of blogging".
אז ברוכה הבאה, בכל מקרה :)
צטט: " ymr- תודה על הביקורת הכנה שלך,בהזדמנות, תזכיר לי לחלוק איתך את הביקורת הכנה שלי על בחורים שמרכיבים משקפי שמש שחורים ( רמז: זה קשור לאריס סאן, חמי רודנר של תקופת "המדבר" ונגני בוזוקי עוורים) ,
אז זהו, ששכחתי לציין שאני נגן בוזוקי עיוור.
ועל סמך תגובות המאזינים לנגינת הבוזוקי שלי - גם חירש-משהו.
YMR, בהצדעה!
טוב, ניסיתי לכפר ולירק, אבל "אי אפשר לדרג אותו פוסט פעמיים"
אז אני מבטיחה לככב בפוסט הבא, אפילו אם אני לא אוהב אותו (מה שלא נראה לי שיקרה).
אם את בכ"ז רוצה אדום לפיטמה השנייה, אני יכולה להפנות אותך לכמה ספקים
בוני
ברוכה הבאה!
לא ייאמן עד כמה המילה הכתובה, זו שאנו מבכרים לשלוח אל חלל האויר, חיננית. וכוונתי דווקא לזו שמופרחת לאוטוסדרדת המידע. את תהני לגלות זאת עם הזמן.
איחוליי להנאה צרופה, וליד קלה על הדק העכבר.
וואו !!! איזו השקעה בתגובה !!!...
רק על זה מגיע לך כוכב ! חח...
אהבתי את הכתבה שלך בידיעות אחרונות,
התלהבת כמוני מהסוד שהתברר לך כשוד,
הא הא, צחקתי בהזדהות..
מנסיוני, נשיות מביכה באופן כללי..
ברוכה הבאה..
מה זה 0.2?
(כן, כן שלום וכל זה)
הלו בנות
התגובות כאן פשוט מביכות
עכשיו אני מבין למה כוכב/רקדן /משקיע/קוסם נולד כל כך מצליחות
די כבר, תנו לה להגשים את מי שהיא.
חברה נורא חכמה שלי שאלה אותי אתמול, שעה שהתבכיינתי באוזניה על פרוייקט החיים המפוקפק הזה שאני נוטה לכנות "קריירה", אם בסביבת העבודה שלי יש מישהי שהייתי רוצה לכתוב כמוה, שהכתיבה שלה מרגשת ומצחיקה ומעוררת בי השראה.
לא איתרתי כזו שם, אבל פה בהחלט מצאתי כותבת שאני יכולה להצביע אליה, שלא לומר משתוקקת לעטר את ראשה בשלט אורות ניאון מהבהבים ולהקים מקדש לכבודה לראש מיטתי.
אומת הירבועים הפוזלים, אגב, היו מתים להיראות כמוה.
אוי, תודה מתוקה.
התגובה שלי יועדה לדנה.
אבל למה לא, בכיף.
כפרע על התוכנית בנות (בזכותכן כמובן)
אני תמיד מחכה שישימו אותך ואת עדן הראל בפאנל ואם תדברועל לעשות אנשים או אחת את השניה אז מה טוב... זהו, אותי קנית...בטוב וברע!... הרגת אותי שהתוודת שאת נוטה להמציא מחקרים או לשחק אותה מבינה במשהו שאת לא... זה רק גרם לי להעריך אותך יותר (בעונה הקודמת חייתי בשקר?)
לא נראלי פשוט בכלל לכתוב בלוג אז כל הכבוד, למרות שאני מעדיפה אותך בדיבורים
נחמד...
מי כתב את זה?
דנה ספקטור המדהימה!!!
למרות הציניות ואולי בגללה את בחורה מרתקת.
פלא הצילו !!!!!!
לא ידעתי שיש כל כך הרבה תרנגולות בארץ
הרבה זמן רציתי להגיד לך את זה..
בעיניי את כן קולית (זה שיצאת עם טייס זה כבר עושה אותך קולית .. וזה שאת נשואה לאלכס החתיך שלך, בכלל..) , ואת מקסימה ואינטיליגנטית וחריפה ואפילו יפה!
דיי עם כל ה "מחמאות" הלא מחמיאות האלו על עצמך, אם תמשיכי ככה תגרמי לאנשים סביבך להאמין בזה.
וזה לא נכון. היופי הוא בהחלט בעיניי המתבונן, ואני בטוחה שהרבה אנשים מוצאים אותך יפה ומושכת.
או שבעצם הציניות הזאת שלך שעוד שניה עולה על גדותיה, היא שאחראית גם לכל המחמאות והשיפוט העצמי שלך..
ואיי ממש בלבלת אותי, אף פעם לא הבנתי אותך.
אם את יורדת על עצמך כי את באמת מאמינה במה שאת אומרת..או שבעצם, את משתינה מצחוק על כולנו.
חוץ מזה..התחלה לא רעה..בהצלחה שיהיה לך..
וואלק, אתם לא מבינים אפילו כמה שאני חולה על התוכנית הזאת בנות!
זה פשוט לא יאמן כמה אני מטורפת עליכן בנות!!
הכי אני מטורפת על דנה ספקטור ועל ריבקה מיכאלי חחח .. שהם כאילו הפכים גמורים לגמריי.. דנה כזאת דעתנית צעירה שלא שמה זין על העולם.. וריבקל'ה אחת שיודעת מה היא אומרת אחת שחוותה בחיים שלה הרבה וכל מה שהיא אומרת זה מניסיון ולא סתם.
תכלס אין על דנה ספקטור היא פשוט מדהימה!
יש לה פרצוף כזה שאומר "אוף למה אני יושבת כאן עכשיו נמאס לי מהכל החיים בזבל .." חחחחחחח פרצוף ציני כזה שכל פעם אני נהנית להסתכל עליו מחדש!!!
היא לא צריכה לדבר אפילו הפרצוף אומר הכל אני פשוט יכולה להסתכל עליה ולצחוק ישר כי אני יודעת מה היא חושבת וזה מצחיק!! נו עזבו לא תבינו .. (או שאולי כן?)
אזז אני אסיים כאן לפני שאני אמשיך לחפור לכם ואומר לך.. דנה..
תעשי לי ג'ינגים קטנים!! היום!! XD
מטורפת עלייך!!
נ.ב
התוכנית אולי מדברת על תכנים של נשים מבוגרות כמו לידה בעל ילדים וכו'..
ולמרות שאני רק בת 17 עוד מעט אני ממש מגלה עניין בכל מה שאתן אומרות כי זה מדהים אותי!! אני לא יודעת להסביר אבל אני ממש מעריצה אתכן!! אעאע!!
כל פעם לפני שאני הולכת לישון אני שמה בנות והולכת לישון עם חיוך מטומטם על הפרצוף שלי חחחח ..
בקיצור אני מאוהבת בכן!
והייתי שמחה לשמוע מכם קצת יותר על גיל ההתבגרות שלכן סתם כי זה נורא מעניין אותי... =]
אחזור לבקר..!!
חנו'ש :)
הייתכן שאני היחידה שרואה את האסטרטגיה (המודעת או לא) ההופכת את דנה ספקטור לדנה ספקטור?
חוט השני העובר דרך רבים מסיפורי חייך אכן אפוף אדי פטריות רגליים מביכות (המטאפוריות, ולאחר סיפורך האחרון מסתבר כי גם הממשיות...:)). יחד עם זאת ההתעקשות החוזרת והנשנית להפיל כל פעם מחדש את תפאורת חיי נשות ורשה (והייסינת') ולגלות את האמת איננה הופכת את דנה ספקטור למתאמצת או מזויפת. למעשה, גם כשהיא מראה לי את כל אותם אגלי זיעה שמקורם בנסיון, במאמץ,-לכאורה ההיפך המושלם מ"being cool"- היא יוצאת קול.
אסטרטגיה מעניינת, לא?
אני חושבת שהתוצאה הפרדוקסלית הזו נובעת מכך שהווידי על אחורי הקלעים של נסיונך להיות קול הוא בעצמו שבירה של כללי המשחק- המשחק הגדול יותר- וכך, הפוך על הפוך,את בונה את עצמך, לפי התנאים שלך- ויותר קול מזה אין...
ספקטור, אם לא תתעוררי ותגיבי באותה חיבה לפחות כמו שהגבת למגיבים שלמלפני, תשארי ייבשה לנצח
לסנוביזם יש תכלית?
דנה יקירתי,
למען האמת, כשנכנסתי וראיתי את כמות התגובות קצת נרתעתי מלהוסיף משהו, ולכן יצאתי וטיילתי בבלוגים נוספים קצת פחות "מפוצצים". שמעתי מה שאמרת בתוכנית לגבי הבלוג החדש שלך והצטרפתי לתחושותייך. והנה חזרתי לומר לך כמה מילים.
על כל יתרון שאפשר למצוא בכתיבת בלוג יש חסרון אחד שיקלקל. ואולי אפילו יותר...
ההנאה העיקרית בכתיבת הבלוג, היא תגובות האנשים- הפידבק על כל פניו. המחשבות שזורמות, הרגשות הנשפכים, צליל תקתוק המקלדת, תנועת האצבעות והחשיפה. לא החשיפה הציבורית, כמו החשיפה לעצמך . פתאום הכל מתבהר. מחשבות שחולפות בראשי שנים פתאום מקבלות פנים. רגשות שניסיתי להדחיק חודשים, מתבררות כלא מופרכות כמו שחשבתי שהינן. הצורך הזה לסדר את מה שקורה שם ב"קופסא" לפני שזה יוצא החוצה מכריח אותי לתייק הכל לפי נושאים.
תמיד אחרי הכתיבה אני מרגישה "מרוקנת". ממש כאילו סידרתי הכל בתיקיות צרבתי ל-CD ואיחסנתי אותו איפשהו למקרה הצורך. ומעכשיו, הכל נקי. התחלה חדשה.
למרות שרבים טוענים שחברות טובות יגידו לך רק את האמת, הצורך האנושי שלא לפגוע באנשים שאתה מכיר ואוהב גורם לך לעיתים או לרוב לשקר להם, ולו רק בכדי להגן עליהם. לעמוד מרחק נגיעה מחבר כשבעיניים שלו מבט מתחנן למשוב חיובי ולתת לו כזאת סטירת לחי בדיוק במילה אחת, לראות את ההתפתלות הפנימית והכואבת שהוא עוברו, איך כל תו בפנים שלו משנה את צורתו. איך גורם ההפתעה מכה בו ללא רחם.
כאן אין את זה. זה מתחלף באחר, בהמתנה. ההמתנה מורטת העצבים לתגובה הבאה. המחשבות שרצות בראש באותם רגעים אלו של המתנה מי יגיד מה, כן צודקת לא צודקת, באיזה גרסה יצודדו ולמה. לקום לנשנש משהו ולחזור לבדוק את מספר הצפיות ולמה רק X מתוכם הגיבו. תסכול שלא נגמר.
דקות של סבל פנימי ואולי קצת יותר, וממשיכים הלאה. לדעת שאף אחד לא מסתכל לך בעיניים כשאת קוראת את הטוקבקים, או שולחת כאלה, אף אחד לא ירחם עליך ויסלף את האמת עבורך, ולמרות מיליוני חלקיקים אלקטרונים המפרידים ביני לבין הטוקבקיסט, האמת נאמרת בפנים! וזו אנשים יקרים מתת אל -ידיעת האמת!
אז דנה יקירתי המון המון בהצלחה.
וכולי תקווה שהשעות ה"מבוזבזות" מול המחשב יהפכו לתועלתיות בינך לבין עצמך וכמובן מהנות בשבילנו.
ברכותיי החמות מאוד!
אתחיל בהתנחפות כנה...איזה כיף שאת כותבת בלוג. עכשיו לא אצטרך להסתפק בקריאת הטור שלך פעם בשבוע, אציין שטקס קריאת עיתון סופה"ש מתחיל אצלי בקריאת הטור שלך...
למה אני נהנית כ"כ לקרוא את הגיגייך? אני מניחה שכבר אמרו לך מתי שהוא שאת מלכת הנוירוטיות!
בזכותך אני מוציאה מהארון מידי פעם את הנטיות החרדתיות, נוירוטיות, נטיות לחוסר בטחון עצמי, רחמים עצמיים בשילוב על תחושת מגלומניות קלה ואולי אפילו מעט נרציסטיות.
אני פשוט רואה אותך עם כנותך המקסימה לגבי חולשותייך, ואני חייבת לציין שיש בזה קסם רב.
אני רק מקווה שגם אצלי חשיפת הנוירוטיות הפסיכית שלי מעוררת תחושות דומות.
ד"א, תפסיקי לרדת על עצמך שאת מכוערת, כי את ממש לא! אם הייתי צריכה לבחור את מי לעשות, אותך או עדן הראל, הייתי בוחרת בך בלי לחשוב פעמיים!!!
בהצלחה עם הבלוג ובכלל...
הכוונה כנראה לweb 2.0, 2.0
אבל זה לא באמת קיים ממילא... סתם מיתוג מחדש של דברים שקיימם כבר שנים
לדנה!
מה קורה ? אתמול בVOD ראיתי את התכנית עם מיכל ינאי שם אמרת שאת עושה ריפראש אז הנה תראי את התגובה שלי..
אני פשוט אוהב אותך אין לי דרך אחרת לתאר את זה.את מקסימה אינטגלנטית רגישה מצחיקה ברמות מטורפות ובעלת כושר הבעה מדהים. אבל את זה אני לא מחדש לך. אני רוצה שתביני שאת מאוד אינטלגנטית, בניגוד לכל מיני הערות שלך ואין הרבה בנות כאלה.
אני בטוח שאם היתי חושק בבנות הני בטוח רוצה שנהיה ביחד, אך בכל מקרה אהבתי כלפייך אינה תלויה בדבר.
למהותו של עניין אני שמח שהתחלת לכתוב בלוג, ושאת גם כותבת תגובות את פשוט עושה לי טוב. לקרוא ולשמוע אותך זה פשוט חוויה והנאה. אני בטוח שאנחנו יכולים להיות חברים טובים.
יונתן בן 24
אל תפחדי מאף אחד. כל מי שרוצה להוריד לך את הראש עושה זאת מקנאה בלבד.
והטור האחרון פשוט מצוין. אין מילה אחרת. הבנתי והזדהיתי עם כל מילה.
נועה
http://cafe.themarker.com/view.php?u=11497
דנל'ה!!
שמעי הבלוג שלך כל כך כנה ובאמת יפה.
אבל תרשי לי לתת לך ביקורת בונה...
זה דבר שאני גם רואה בתכנית ותאמיני לי שאני עוקבת יום יום :)...
תפסיקי לנסות להוכיח לעולם שאת שווה, כי את שווה!!
את מצחיקה וכן את קולית!(טוב לא כמו עדן חח,אני צוחקת)
את מדהימה ובן אדם כייפי
אז יאלה תתחילי לחוש טיפה!!!
ותמשיכי לקרוע אותי מצחוק כל ערב!
היי דנה,
רק רציתי להגיד לך שאני מאוד אוהבת אותך.
אני אוהבת את הדרך שבה את מציגה נושאים שעליהם אתן מדברות במשך התוכנית....
יש לך כוח שכנוע מעולה ולפעמים גם אם חשבתי מעט שונה ממך ישר שכנעת אותי לתמוך בגרסה שלך
ולדעתי את אישה מדהימה וחבל שאת מזלזלת בעצמך לפעמים.
ד"א העקיצות שלך מצחיקות אותי בטירוף
דנה,
אני קוראת אותך באדיקות מוחלטת (למעשה את הסיבה שאני רוכשת 'ידיעות' בשישי) ובאותה דתיות צופה בך בבנות.קשה לי להבין איך את כזאת חסרת ביטחון?!!!! אני כבר לא בטוחה שזו לא איזו פוזה שאת מטפחת
יעכחל או איך שלא קוראים לך מכשפה קטנה
ניכר שיש פיסת אינטליגנציה במוחך ואולם הפיסה הזו משועבדת לדברי תוכחה וסחי.
אם את באמת מחיילת שדנה "תצא מהמאורה" או ניסוח מרטיט אחר שכתבת, וודאי לא דברייך יגרמו לה.
או שבעצם כן ואז היא תקצוץ את זנבך ותהפכך למכשפה הרבה פחות שוווה
באמת שהשתדלתי לקרוא את כל התגובות כדי שיהיה לי איזה משהו עסיסי ומושקע להגיב לך, אבל התייאשתי בשלב מסויים, ובכל מקרה אין לי משהו שנון ונהדר להגיד. נהנית לראות אותך בטלויזיה, וזהו זה, בעצם. אז נעקוב אחרייך גם כאן.
נדמה לי שהיא סתם לא אשת אינטרנט באמת. לגיטימי בסה"כ, לא?
אוי דנה אני מתה עליך!
את אישה מדהימה ובאמת חבל שלפעמים את מזלזלת בעצמך
בלוג נחמד אבל למה אין עוד פוסטים? דרך אגב אני מעדיף את גליקריה כהן בהרבה על פני פזית בניזרי. מאיפה הבאת את הפזית הזאת?
דנה יקירתי,
יש לך אישיות מדהימה, את בחורה אמיתית וישירה ואני נורא אוהבת את זה אצלך!
אני נורא אוהבת לקרוא את הבלוגים שלך, תמשיכי לכתוב!
אוהבת אותך מאוד, שרית.
מישהו יכול בבקשה להגיד לי איפה נמצא הבלוג של נועה רוטמן???
אני מחפשת אותו כבר שעה!!
לגבי התמונה - אויש, תנוחי: מותק, את נראית מצוין לפני/אחרי הלידה.
וחוץ מזה, נראה לך שמישהו בכלל מתייחס אלייך אחרי שבראת את מאיה המדהימה ביופיה?
הלוא היא כה מושלמת בתמונות שאת יכולה לפרוש מהמירוץ, להסתובב עם חלוק ישן ושיער מדובלל ופשוט לענוד אותה עלייך, זוהי הופעה מושלמת פר אקסלנס, ובעיניי בראתי כאן סטרט אפ...
ואם כבר אני כאן: כתבת הקאמבק שלך (זו עם תמונות הדוגמנות הראשונה של מאיה) ל7 ימים הייתה מרגשת ומצוינת כל כך עד ששכפלתי אותה ושגרתי אותה לכל מכרותיי וחברותיי בייחוד להריוניות שבהן. את יודעת שאני קוראת אותך באדיקות כבר שנים רבות, לכן אומר לך זאת בזהירות רבה: הדבר הכי טוב שכתבת עד כה. אמיתי, כנה, רגיש, מכווצ'ץ את הלב, מדמיע, מקסים, ויכולתי להמשיך לשפוך סופרלטיבים אבל נראה לי שהנקודה די ברורה.
נ.ב.
ברור שאני לא בת 18, וגם אין לי שום רצון לחזור לגיל הזה, אבל הממשק כאן יותר דפוק אפילו מהקפה דה מרקר, כך שהוחלט בשבילי שזה גילי, אני משלימה בהכנעה, כי אין לי סבלנות עקב השעה ומיעוט העצבים לשנות.
נ.ג.
קיביניצ'ורטה, למה בלתי אפשרי לתת כוכב כאן???
דנה קמה, דנה נמה... ומן הסתם - דנה הקיצה אל הבלוגיה. שיהיה במזל ושלא יבזבז לך זמן איכות עם המשפחה.
מפחיד כמה שהכדור שלנו התכווץ...
מזל טוב דנה על הבלוג, מה השלב ההתפתחותי הבא שלך, תוכנית טלוויזיה מבוססת על הטורים שלך? (אני לא מדבר על הקשקושי הנחייה האלה שאת משתתפת בהם, שנינו יודעים שאת יותר טובה מזה).
אני מבין את כל הקטע הזה של ספונסרים וכו', אבל למה בלוג באתר שנראה כאילו נבנה ב99 ומאז שכח להתפתח? הרשת מלאה באתרי בלוגים זמינים ונוחים יותר ולא בלבולציה הזו.
מקווה לשמוע ממך יותר. בהצלחה.
דנה
בתור שונאת מחשבים לבלוגרית מוצהרת, נותר לי רק לקוות שגם אם לא הגדלתי את הפונט למקסימום או השתמשתי בכל מיני טריקים מחשביים, עדיין יזדמן לך לקרוא את התגובה שלי.
קודם כל, מאוד אהבתי את מה שכתבת, כרגיל, ורציתי רק לומר שאני חולקת איתך את העישון כבריחה ממבוכה. פתטי משהו לא? אה, ושכחתי לציין שגם אם תורידי מערכך עד אין קץ, תוכלי להתנחם בעובדה שלפחות הגעת לדייט עם טייס. אני אפילו לשם לא הגעתי :)
בכל אופן, מעבר לחנופה הברורה שנובעת מעצם הכתיבה שלי אלייך, רציתי לכתוב לך עוד כמה דברים.
אני נורא מתעניינת בתקשורת בכלל ובעיתונאות בפרט. ליתר דיוק, חלום חיי, יותר מכסף או אהבה או כל שיט אחר, עצוב ככל שיהיה, הוא לכתוב טור בעיתון. רצוי כזה שעוד אנשים יקראו ולא רק דגים במסעם האחרון.
אני מאוד מקווה שאיכשהו נקרה בדרכך המייל (אם ככה קוראים לזה בעגת המחשבים עדיין) ואם תוכלי להגיב אני אשמח מאוד.
אה, ורציתי לומר שהתוכנית שלכן הפתיעה אותי מאוד. אם יש דבר שאני סולדת ממנו הוא שיחות סלון בטלות של כמה נקבות בכייניות. איכשהו הצלחתן לקבץ את הנשים הכי מעניינות, חדות, חכמות, ועוד כמה מחמאות שכאלה, תחת אותה קורת גג. אני ממש נהנית מכל רגע, ואפילו כמה חברים זכרים שלי פירגנו ללא כל איום מצידי. כל הכבוד. באמת!
נראה לי שזהו
יום טוב
אהלן
אז ככה-
אני די חדשה בכל ענייני הבלוגים האלו, לא יודעת, איכשהו לא הבאתי את עצמי לזה...
אני קוראת באדיקות דתית את הטור שלך ב7 ימים כבר כמה שנים, מתחילתו. הוא חלק בלתי נפרד מטקסי סוף השבוע שלי, אמת לאמיתה. וגם- אני צופה כל יום בתכנית "בנות" ומאוד נהנית.
בכל מקרה, מה שרציתי לספר לך, זה שבמסגרת חיפושיי של "חיי לאן" (בת 26, סיימתי תואר ראשון במדעי ההתנהגות בב"ש, הייתי בטוחה כל חיי שאני רוצה להיות פסיכולוגית קלינית, ובשנה האחרונה החלו לעלות בי ספקות לגבי זה) נרשמתי ל"כותרת", מתוך כוונה ורצון לעשות משהו עם יכולת הכתיבה שלי, שעד עכשיו היתה נחלתם של הוורד ושל שעות הלילה המאוחרות ונטולות השינה שלי, ולהוציא אותה מהמחתרתיות. מותר להיות טובים במשהו, זו לא בושה :)
הייתי שם בראיון לפני כמה ימים, ואחת השאלות שהם שאלו אותי היתה כמו איזה עיתונאי או עיתונאית הייתי רוצה להיות. כן יקירתי, שמך עלה שם. אני מקווה שזה לא נשמע כמו מכתב הערצה של ילדה קטנה וחסרת זהות, כי זה לא המצב (אחרי שנים של טיפול :)), אבל זה כן בא להגיד לך שאת באמת ובתמים מקור השראה עבורי, איכשהו את עונה על הרבה מאוד סמלים/צרכים/צמתים שיש לי עם עצמי, מה שהופך את כל עניין ההזדהות עם הכתיבה שלך להכרח מבחינתי.
מה אני באה להגיד? בעיקר יישר כוח. ואולי שגם תחזיקי לי אצבעות ותביאי לי מזל בברכתך.
שיהיה רק טוב, תודה על הנאות צרופות קטנות וגדולות שעשייתך מספקת לי.
יעל..
אני רוצה להגיב ולומר לך שאני כל כך מזדהה עם ההתלבטויות הללו לגביי הפוסט הראשון בבלוג.
ולא מברכת אותך בברכת "ברוכה הבאה" מכיוון שאז ארגיש מטומטמת קמעה מאחר ואין לי בלוג באתר זה.
אני פליטת ישראבלוג שעשתה עלייה בגלל הג'ינג'ית החכמה ההיא-דנה ספקטור.
כבר חמש בבוקר,תראי מה את עושה לאנשים,באמת דנה!
ממני,
גלי.
(פסססט,זאת ששלחה לך הודעה)
דנה חמודה... כמו תינוקת מחמדית...
מזלזלת בעצמה, כך תמשוך קרבה...
שיטת התגוננות טובה, היא להתקיף מראש את עצמה...
נו, שיהא לה רוב של הצלחה...
רוצה עוד!
אמא טריה שמזדהה עם הטור שלך...
חוץ מנושא הפיגורה (השלתי כאחד עשר קילו במהלך ההריון)
היי דנה
גם אני חדשה, אז שיהיה לנו בהצלחה!!!
idit
חברה שלי ואני סיכמנו שאת חברה שלנו, גם אם את לא מודעת לזה. אני בחיים לא נכנסת לדברים מהסוג הזה באינטרנט, ובטח לא בכל הנוגע להעצמות נשיות למיניהן, ביטוי שרק מלכתוב אותו בא לי לירות לעצמי ברקה, אבל בכל זאת, בגלל שאנחנו חברות (סגרנו כבר את הנושא הזה, לא?), אשכרה נכנסתי לגוגל והקשתי "הבלוג של דנה ספקטור". ואכן, לא הופתעתי. את תמיד כותבת כל כך מדויק וכל כך מדבר אליי, שהדבר הראשון שאני קוראת בעיתון של יום שישי זה את הטור שלך (לעיני בעלי שבוהה בי בזלזול אגב קריאת ניתוח מעמיק של נחום ברנע ודומיו). מה אגיד לך, צריך עוד כמוך. איך אחרת אני אבין את כל התסביכים שלי, כשאת מיטיבה כל כך להגדיר אותם? הטור האחרון שלך עם הטיפול הזוגי וכל תחושות הזוגיות המוכרות האלה (כל מה שאני מצליחה לזכור עכשיו זה את האטרקטיביות "כמו קרוקס של אחות סיעודית" וה"מעניין לי את התחת" שזה הגדרה די מדויקת למצבי הזוגי) הרג אותי לגמרי.
לו הייתי מרגישה בנוח לכתוב לך בשפה האינטרנטית משהו כמו "אין עלייך", הייתי עושה את זה, אבל אני לא ארד לרמה הזו כי אני מחזיקה מעצמי אדם "מגניב" (במלעיל) מדי בניגוד לזבי החוטם שיושבים בשעות ליל מאוחרות מול המחשב. אז תסתפקי במה שכתבתי.
כתיבתך נהדרת.
אני מבין מהחששות שלך שפחדים של כותב לא נעלמים גם עם הזמן, הניסיון והמוניטין.
ברוכה הבאה לעולם המפתה של ווירטואליה.
אויי, רק שתדעי לשמור על נפשך , כי זה עולם אכזרי .
מותר לחלום, מותר לפתוח דלתות, מותר לחשוף , מותר לצחוק,
מותר כמעט הכל, כל עוד תישארי מחוברת למציאות של לפני הרגע
שהחלטת לטעום מהפיתוי המשכר והמשקר הזה.
רק לא תמימות, דנה, בבקשה. וירטואליה זה כמו נשף נוצץ .רובם באים מחופשים,
כך שלא קל לגלות מי מסתתר באמת מאחרי המסכה ,
אולי זה אותו הזאב בגרסה זו או אחרת...
כמו שאני הספקתי להתרשם מאישיותך ,דרך כתיבתך במקומות שונים,
אני בטוחה שהחושים המיוחדים שלך יעזרו לך להריח מרחוק את סכנת הריבויים.
תיהני במסיבה הגדולה הזאת, זו חוויה בפני עצמה.
כמה טוב שלבשת את השמלה המרשימה הזאת שנקראת "אני והאמת שלי".
אל תהיי יותר מידי מודאגת שהאצבע שלך קצת "מגושמת ומכוסה קשקשים".
מגע ידך יהיה נעים לכל מי שיודע שליטוף מהנה ומרגש נמדד לפי כנות , אמינות,
כישרון והמון חום בלב.
ולך יש את הכל.
תוכן פוגעני
magaga
יום שבת, 23:46
דנה את כותבת נפלא, היה ממש מעניין לקרוא
<a href=http://www.thrill.co.il>ת'ריל</a>
/null/text_64k_1#
הוספת תגובה
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
ארכיון
2010
2009
2008
2007
תגובות אחרונות
תגיות