הגיע התקופה, כן, הגיעה התקופה של ההיזרקות על המיטה בסביבות הצהריים והראש

מתרוקן מכל דבר אחר חוץ מהיזרקות על המיטה בשעות הצהריים

והחלומות כל כך כבדים הם בשעה הזאת של היום

ובדרך כלל אני בתוך אולם קולנוע והיום הסרט שראיתי על המסך

התרחש גם באולם עצמו

ורוב האולם היה מלא בסדרנים ולא בצופים

והסדרנים היו מחולקים לשני מעמדות;

מעמד אחד לבש בגדים יותר שחורים ואלגנטיים

ומעמד אחר לבש כמו תלבושת אחידה של בית ספר ממלכתי דתי

ואני הייתי לבושה בבגדים האלגנטים יותר ולמרות שהיו הרבה כסאות

לא ישבתי וכל הזמן רק עמדתי והסתכלתי מסביב

כל כך כבדים הם החלומות שלהם עצמם אין כוח להתרחש

והם אכן מתרחשים במקום וזמן מוגבלים מאוד

מקמצים בדימויים ומקמצים בתנועה

חמודים כאלה, מבינים אותך

הגיע התקופה של ההיזרקות על המיטה בשעות הצהריים

והחלומות כל כך כבדים

וגם ההתעוררות

הראש כבוד הקול שבור ועמוק

ובדרך כלל דבר שלא תלוי בך מעיר אותך

כמו טלפון או טלפון

והצלצלול נשמע הדבר האחרון שקשור לחיים שלך ואיפה למען השם בעולם הצלצול הזה ממוקם עכשיו

ומתישהו אתה מבין שהוא יפסיק רק אם אתה עצמך תקום

מההיזרקות על המיטה בשעות הצהריים

ותלך מוכה שינה לכיוון בית הכיסא למרות שרצית ללכת לכיוון הטלפון

מזל שיש בקבוק קולה במקרר

וזריקת סוכר שחור מייצבת מעט את היציבה ופוקחת את העיניים סופית

הלו אני אומרת אולי זה מישהו אחר אמר ובדיוק ניתקו כי הגיעו למקסימום של הצלצולים שהטלפון יכול לספוג

הגיע התקופה של ההיזרקות על המיטה בשעות הצהריים, ארבע אחר הצהריים ליתר דיוק

איך תמיד משהו בעולם יודע להעיר אותך ולא לתת לך לישון עד הבוקר

הגיע התקופה של ההיזרקות על המיטה בשעות הצהריים

והראש כה כבד לפני כמו אחרי השינה

אם אפשר לקרוא לזה שינה

והכל נעשה כבד יותר, הראש הגוף והחלומות

וההתעוררות כבדה היא פי כמה וכמה

ויום מתחלק לפחות לשלושה חלקים ככה והחלק שבא לאחר ההירדמות הוא

כעין המשך להזיה הכבדה שתקפה בשעות הצהריים עת נזרקתי על המיטה

בקרוב לאפיסת כוחות כראוי לזו התקופה

וזה מה שהולך עם זה